|
ושוב באותו ריחוף ברקיע
מעל עולם כה מוזר
הנוף כל-כך מרגיע
יופי מדהים שלא נגמר
והים הכחול משגע
כל-כך מלא נפלאות
הזמן בך לא נוגע
הוא חדל מלהיות
ושוב אתה נוחת
רק כדי לחדש כוחות
ובין הפרחים צצות להן
המון המון פטריות
ושוב להמריא אתה יכול
התמלאת בכוחות
וברקיע כה כחול
לרחף עם הפיות |
|
|
סוף סוף!
הכרה!!
(וברקע נשמע
הפזמון החרישי:
פיים! איים גונה
ליב פוראבר,
איים גונה לרן
האו טו פליי...) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.