הם יושבים שם בלילה
על הספסל
מדברים על שמיים ועל הגורל
מביטים בעיניים, מרגישים את הלב
הלילה יפה, הכוכב מהבהב

הרוח נושבת, ריח של ים
פתאום נהיה שקט ומבטם נדם
הוא רוצה להגיד לה
היא רוצה לומר
אך משהו עוצר והרגע נגמר

הם יושבים שם בלילה על הספסל
נבוכים, מפוחדים והרגש מבולבל
מביטים בעיניים, מרגישים את הלב
היא מהרהרת והוא חושב

הרוח נושבת, ריח של ים
נשימה ארוכה ואז הוא קם
הוא מביט בה, מביט ומחייך
החיוך הסתיים ואז הוא הולך

                     


                          מוקדש לכל אלה שפוחדים לנסות...