יש איזה אלפונזו אחד
מוכר עתיקות מקראקס
כל בוקר עובר בדרכו
ממהר על פני כמו נס
ממה? אני שואל
אלפונזו מסתכל
וממשיך לחנותו
ממרק את מרכולתו

צוהרי היום
השמש באמצע קראקס
אלפונזו מוציא מתיקו
כריך נקניק מלחם-גס
למה? אני שואל
אלפונזו משתומם
ממשיך במלאכתו
עד ערב רד תם יומו

ויש גם סניורה אחת
לשמה לא דרש מעולם
כל לילה מביט מחלון
ומקווה שהיא עוד שם
ושט לו הזמן אין עובר
רק דמות מחלון משתקפת
אלפונזו נרדם וחולם
אף לא נעור מאור השמש

זה בוקר של שמש אביב
אלפונזו יוצא את הדלת
ממהר הוא ממש כתמיד
ואולם לא לחנות כי- אליה
מוריד כובעו וגם קד
פרחים בצבעי חייה
היא מחייכת הוא גם
אבוד כל-כך בין שתי עניה

היא מלטפת הוא קם
בהול מרעש אנשיה
של קראקס הקצה לה אט
מחלומות אל שיגרת אנשיה
אלפונזו עובר בדרכו
ולפתע נעמד לו
בדרכו היא עוברת הלום
אני מביט בו הוא בדום

אולם עוד רגע פונה
הוא ממהר לדרכו
זה תשע ורבע חושב
הוא שם יושב על כיסאו
פנים חתומות ומטלית
הוא ממרק את מרכולתו