טלה לבן / אני |
ואין בה ממש זולת נוטרת של עשבים חומים.
והדרך, המשכה מוביל אל יער שהיה לביתו של יונק מופנם- לא איש
שיחה אלא ילד בישן שסרב להתבגר ומיאן להתגבר ועתה מבכה על
המוגמר.
פסעתי בדרך עד עימת אותי סיפה עם היער.
וזה היה לביתי.
אך עת הדרך מרוחקת מהיער מרחק תהייה בלבד, או-אז ביקשתי להלין
אך בצר לי ופניתי ללכת.
נישקתיו לשלום ויצאתי את היער טרם כניסתי.
אל עבר הכביש הראשי- אל עבר ימי ילדותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|