תתנה אהבה ותיפול ותקום, אך דבר לא ישווה לך - אחי לעולם, ברם
נכפתה, פנית ללכת ומרבצי עקרות מפארים שני צדי דרך חתחתים, שמש
של שתיקה וענן בכל מקום - אתה תתנה אהבה, ותקום ותלך. כמעט
חורף, אתה מצטנף. והנה נחיל של פרסומות עובר על פניך ואתה כמו
בורר מתוכן סיכויי חמימות מיתממת. סוף דבר, הכל נאמר- אתה
מאושר עד כדי פקפוק בו באושר, עד כדי חשד להדחקה של כאב איום
שבחרת להתעלם ממנו זה מכבר, בגלל רחשי העבר- אלו אשר קרבים אט-
אט, מתרחקים, קרבים מחדש רק קצת יותר חשש ונעלמים. ואתה אחי
הבהיר תעמיד פני מעוניין ותשתוק- אתה תתנה אהבה ותיפול ולא
אהיה שם לרשת את המציאות הפחומה שכריתה בתמימותך ולבלום את
נפילתך המסוחררת. בסוף נמצאת מוטל לצד הדרך החצובה בהר, אין
כזה שישווה לך כעת למעשה מעולם לא היה. |
