עדיין מתגעגעת אבל משתדלת שיתרוצצו לי דברים אחרים אחרים בראש
בינתיים זה עובד אבל כמובן שבלילה הכל נעלם ושוב אתה מופיע
לנגד
עיני...כל כך מושלם, אחד שמאפיל על כולם.
זה הולך להיות מסע ארוך ומייגע אשר בסופו אני אמצא לי מישהו
שיאהב
ויפנק,שישר יזכה באמוני ושלא "יתפרצו" לו ככה סתם דברים שהסתיר

במשך תקופה ארוכה.
נהייתי תוקפנית פתאום אך אני בסה"כ רושמת את מה שאני מרגישה.
ולמרות שכאשר אנו מדברים בטלפון השיחה מתנהלת יפה (אנו אפילו
מעלים נוסטלגיות), יש לי עדיין רגשות טינה כלפיך וכלפי המעשה
הנתעב שעשית לי.
כן,לסיים קשר של שנה בטלפון זהו מעשה שלא יעשה!! אבל...
תמיד יש פעם ראשונה.
לפעמים יש ניצוץ של געגוע בקולך ואני אומרת לעצמי:
"הנה,הוא מתחיל להתעשת,הוא מתחיל להבין..."
אבל הכל מתערפל חזרה כשאינך מחזיר טלפונים.
ומי זו הסיון הזו בכלל?? הבטחתי לעצמי כי לא אקח זאת קשה אבל
אני פשוט לא מסוגלת לקלוט איך יש בך את היכולת להתגבר ולשכוח
אותי כל כך מהר?? איך?
אני מקווה שהיא לא זו שגנבה את לבך ממני ..