זה קרה לפני חודש ילד אשר הוא שנתון מתחתי אמא שלו התאבדה,
כששמעתי את זה הייתי בהלם אבל שבוע אחרי חשבתי לעצמי למה לא
לעשות זאת גם, למי אני יחסר מה כבר יכול לקרות?
תחשבו לעצמכם מצב בו אתם מצאים ואתה בכלל לא יודעים מה לעשות
עם החיים שלכם, בכלל יש להם משמעות? הם חשובים למישהו?
ואז נזכרתי בדבר שמישהו אמר לי על אותה אמא איך היא היתה
מסוגלת לעשות את זה לילדים שלה להורים שלה ולעצמה בכלל.
בחיים לא הייתי יכולה ללכת עם זה עד הסוף אבל המחשבה עצמה
שאפילו חשבתי לעצמי לעשות כזה דבר עדיין הורגת אותי.
דיברתי על זה עם ידיד שלי הוא הסביר לי כמה אני טועה ושאסור לי
בחיים לעשות כזה דבר,
אבל אני חשבתי לעצמי שהוא אומר לי את זה רק בשביל שאני ירגיש
שאני חשובה למישהו ולא יעשה מעשים מטופשים.
בנתיים עבר חודש מאז ואני כבר לא כל כך חושבת על זה ומקווה
שאני גם לא יחשוב על זה יותר בחיים.
אבל עדיין אני שואלת את עצמי מה חשבתי לי באותו הרגע?