שוכבת במיטה, מנסה להרדם.
מתהפכת ומסתובבת על צירי. השינה שלי כל כך מחורבנת.
נמאס!
אני נישכבת על הגב. מסתכלת על התיקרה.
בום! משהו נפל.
"חרא" אני חושבת לעצמי, הרי הוא לא אמור להיות פה היום. הוא
ישן בבית שלו. דיברתי איתו לפני 2 דקות.
אני מסתכלת מסביב, משהו חד, משהו שאני יכולה להשתמש אם זה לא
הוא. "אוי... חרא".
"אלת הבייסבול" ניזכרתי, קמתי מהמיטה, פתחתי בשקט את הארון
והוצאתי את האלה.
צעדים...
הדלת של החדר של הוריי חורקת מגרות ניפתחות דברים נופלים "אוי
פאק..." חשבתי "זה לא יכול להיות טוב".
"או קיי... אני חייבת ללכת לראות מי זה... לא, לא איזה טפשי זה
יהיה מצידך, מה זה ניראה לך סרט מהוליווד??" התווכחתי עם עצמי
"תסגרי את הדלת שלך בשקט ותקווי שהוא ילך". סגרתי את הדלת,
והתמקמתי ליד הארון בגדים שלי, אוחזת באלת הבייסבול בחוזקה..
עוצמת את עיניי ומקשיבה לכל רחש בבית.
הדקות עברו כמו נצח, והצעדים התקרבו לכיוון חדרי.
דלת של חדרו של אחי ניפתחה.
"אוי, אוי, אוי... " חשבתי "תחשבי!! תחשבי!! מטומטמת!"
נילחצתי,
"יש!" קמת ממקומי ועל קצות אצבעותי הלכתי לעבר החלון של חדרי.
פתחתי אותו, ונעמדתי על החלון חושבת "תודה להוריי שבחרו לגור
בקומה ראשונה" פתאום, הדלת של חדרי ניפתחת בבעיטה,
הסתובבתי לאחור, מזועזעת ומבוהלת, לא יכולתי לזוז, הוא עמד שם,
ענקי, לבוש שחור, עם מסיכת סקי "נו באמת" חשבתי "מה הקטע של
המסיכה?" ניערתי את ראשי וחזרתי למציאות, הוא היה כבר מספר של
צעדים ממני, מהר הסתובבתי והעברתי את רגליי מעבר למעקה
"Here goes nothing " חשבתי וזינקתי.
בעודי מתכננת את הנחיתה המ-א-ו-ד כואבת שלי לתוך השיחי ורדים
הקוצניים מתחת לחלוני, יד אימתנית אחזה בי.
הסתכלתי למעלה באימה, הוא חייך מבעד למסיכה, "חרא" חשבתי, "זה
הסוף שלי". בקושי הצלחתי לסיים את המחשבה ונימשכתי בעוצמה לתוך
החדר, נוחתת על הריצפה הקרה.
גופי הוטח ארצה בחוזקה, כל גופי כאב.
שמעתי את החלון ניסגר.
"מה קורה פה" חשבתי, הסתובבתי ואגרוף היטח את ראשי לתוך הרצפה
בחוזקה.
"לא, לא, רק לא זה... לא!" ביקשתי, "קח הכל, קח את הכל, רק אל
תעשה את זה", הוא חייך לעצמו והנחית סטירה מצלצלת לתוך פניי.
"מה הוא חושב שוהא עושה??" התקוממתי "מי הוא חושב שהוא?!?! זין
הוא יעשה לי את זה" בבת אחת התרוממתי ונתתי לו אגרוף לסנטר,
היד שלי כאבה ואחזתי בה והוא היה המום, ההשתהות שלו נתנה לי את
ההזדמנות.
רצתי החוצה מהחדר בלי להסתכל אחורה, שמעתי אותו מאחורי, שמעתי
את נשימותיו.
הגעתי למטבח, ואחזתי בסכין הראשונה שראיתי, הסתובבתי ולפני
שהשלמתי סיבוב, האלת בייסבול שהחזקתי קודם הטיחה אותי לתוך
הארון שבמטבח. איזה רעיון רע זה היה להשאיר אותה כל הרצפה...
שוכבת על הרצפה אוחזת בצלעותי ומייבבת, נימשכתי לכיוונו,
"אלוהים, תעזור לי" חשבתי.
הוא היה מעלי, קורע ממני את הפיג'מה שלי, סוטר לפניי, מנחית
אגרופים ללא רחם, התפללתי שהוא יהרוג אותי...
ראיתי שבידיו יש את הסכין שהחזקתי לפני דקה, התחלתי להלחם בו
ובכאב שפילח את גופי.
הסכין הוצמדה לצווארי.
"תפסיקי להלחם זונה" סינן.
הוא אחז בי משיערי והרים אותי, זורק אותי על השולחן קרע ממני
את מה שנישאר על גופי, מותיר אותי עירומה, נתונה לרחמיו.
הוא הפך אותי על ביטני, הכאב המפלח את ריאותי בכל נשימה שאני
לוקחת מקשה עלי לנשום, והוא בשלו.... מפסק את רגליי, וחודר
לתוכי.
אלוהים... כל כך כואב לי...
לא רואה מה קורה מסביבי מבכי ומהמכות שנוחתות מכל עבר, נישען
על ראשי כבמשענת, מורח את הדם שנוזל מאפי על השולחן וחודר
לתוכי כאילו חייו תלויים בזה.
"חרא, מה זה? למה אני רטובה?? מה קורה פה" חשבתי "אני לא מבינה
את זה", הוא נישען עלי ביטנו על גבי, ריח של זיעה מהול
באפטרשייב ניכנס לנחיריי.
אני מרגישה משהו ננעץ בגבי, הכאב קורע אותי, אלוהים הוא חותך
אותי!!! הדם נוזל על גבי, הוא לוקח אצבע ומורח את הדם, מרים
אותי משערותיי ומראה לי את הדם, מכניס את האצבע לפיו ומוצץ
אותה.
הוא נועץ את שיניו בצווארי, הכאב... אלוהים... תהרוג אותי...
הוא הופך אותי, תולה אותי מהשולחן מטה, פלג גופי העליון תלוי
לו מהשולחן מטה, הוא ננעץ לתוכי, דוחף את עצמו לתוכי, מושך את
שיערי, מכה אותי, נהנה מהדם שנימרח על הכל, עליו, על השולחן,
נוזל לרצפה... דם שמעוור אותי.
הוא מתנשף, מכה אותי יותר ויותר חזק, אני יודעת שהוא הולך
לגמור,
הכל נהיה שחור...


התעוררתי במיטתי.
הכאב שלל את האפשרות שזה היה חלום, הגב ששורף מאשש את חששותי.

אני ניגשת למראה,
אני מביטה במראה.
שטפי דם שמעטרים את פניי מאשרים את הכל.


"אני חושב שהגזמנו" הוא אומר שהוא ניכנס לחדר
"אני יודעת, ניסחפת קצת , לא?" חייכתי והסתובבתי אליו "אבל יא
אידיוט, אמרתי לך להודיע לי שאתה רוצה לעשות דבר כזה, הבהלת
אותי" חיבקתי אותו מצחקקת " מזל שהוריי בחו"ל, אחר היינו
בצרות"

איזה חבר מצאתי לי אני....