איש פשוט
אדם ללא זהות
חי לו בשגרה
באפור
שבין הטוב לרע
שכיר, קשה יום
כמעט חסר יכולת
עם אישה, ילדים
וחובות למכלת
חושש להפליג למחוזות אחרים
ובם טירות אגמים נסיכות ורוזנים
להינשא על גבי אהבה
שבהתפוגגה (כך בסרטים)
תהיה מכאיבה
חי לו מהיום להיום
והיום,
כתמול שלשום
ועל העתיד
עיתים רחוקות
מרשה לעצמו לחלום
חושף עצמו מידי פעם
למעשה שטות שבהיסח הדעת
לנגיעה בנימי נפשו
מזו,
הצמאה לדעת
והנגיעה נעימה
מערפלת חושים
לוחשת בקול מפתה
לכה אחרי
אני
זו "ההיא"
והוא הולך כמכושף
רוצה להתיר האסורים
לצלול לדאות
לחיות בעולמות אחרים
ופגעה בו הסערה
ונפלה בו האהבה
התמסרות ללא תנאי
דמותה לנגד עיניו
מטרידה
טורפת כל רגע פנאי
דוחקת הלאה
את אפרוריות השעה
ולו רק לשנייה
ובאה בו השלווה
מצא מנוחה
איש פשוט באמצע החיים
צאר |
