אולי הוא ישאר איתך הלילה, אולי הוא ישן איתך, אולי הוא יסכים
לא לקיים יחסים, אולי הוא ישאר עד הבוקר ואולי תנהלו שיחת
קורנפלקס מעניינת.
תמיד מדדת את הגברים שלך ע"פ שיחות הקורנפלקס שהם נותנים,
והגבר החדש הזה, יש לו שיחות קורנפלקס מה זה מתוקות. איך שהוא
מגלגל את השם שלך על לשון של בוקר, איך שהוא מעביר את היד על
הסנטר הלא מגולחת שלו וזורק רעיון לסטרט אפ שיום אחד יציל את
העולם אולי.
הוא לא מנסה לדבר איתך על פוליטיקה או המצב הבטחוני כמו כל שאר
הגברים שהיית איתם, רק פילוסופיות חיים קורנפלקסיות קלילות
כאלה, בדיוק מה שאת אוהבת.
וככה בין המחשבות הקורנפלקס העליזות שלך את חושבת שאולי זה
הוא, ההוא שחיפשת הרבה זמן, הרי שיחות קורנפלקס כאלה לא מוצאים
בכל מקום?
אחרי כמה זמן שמת לב שכל מה שהוא אומר לך זה מן וריאציות קטנות
של שיחות  קורנפלקס, וזה התחיל לעצבן.
אז עזבת אותו ועברת הלאה, לבחור הבא.
כל החברות אמרו שהוא טיפוס של בוקר, יתאים לך לגמרי ואת ידעת
שיכול להיות שהן צודקות.
והן באמת צדקו.
איך הוא היה נראה מושלם בבוקר ואיך הוא תמיד היה חד כסכין.
שיחות הקורנפלקס שלו היו תמיד מובנות ומפוקחות והוא תמיד היה
נמרץ מתי שהתעוררתם. כבר התחלת לחשוב על חתונה, נישואים, את,
עם טיפוס הבוקר שלך.
אחרי כמה זמן שמת לב שהטיפוס בוקר שלך כל כך נמרץ כל היום
שבערב הוא קצת מותש וכשהוא הולך לישון הוא נשמע כמו שאת נשמעת
מתי שאת קמה.
אז עזבת גם אותו.
עד עכשיו כבר יצא לך שם של טורפת גברים טיפוסית והרבה אנשים די
התרחקו. את לא דאגת, תמיד היו לך מספיק מחזרים.
הייתה לך תקופה רעה אז באת אלי.
אני, טיפוס של לילה. אני, שבבוקר אני משותק, בצהריים אני מושבת
ובערב אני מותש. אני, שמתי שאת קמה אני בדיוק הולך לישון.
נשארת איתי הרבה זמן, לא אפייני לך, נשארת איתי בגלל שלמרות
שלא היו לנו שיחות קורנפלקס, לפחות היה לנו רגע אחד, מתי שאת
שוכבת לישון ושאני קם ויוצא, רגע לפני שאת שוכבת לישון ורגע
אחרי שאני קם לתחיה, רגע אחד שבו ניהלנו שיחה.
שיחה אמיתית. בלי קורנפלקס, בלי חלב, בלי פיהוקים עייפים
ועניים נפוחות.
שיחה אחת, הבנה אחת, רגע אחרון של הבנה ששינה את חייך...