א. אליאור / התקווה |
התקווה לכשעצמה היתה מאוד בודדה בעולם הייאוש.
אך כולם באותו עולם כמהו אליה ורצו בה לעצמם, זה לכשעצמו תמיד
נתן לה תחושה של חיוניות והרגשה טובה.
וביום של ערב, כשהבדידות בא לבקר, והמחשבה קפצה לה על הדף
והבהירה לה מדוע למרות הבדידות היא מרגישה טוב עם עצמה. הבינה
התקווה את זהותה ומהותה האמיתית...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|