[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







א. ניל
/
סיפוק

בשקט ובעדינות נשכבתי על הספה האדומה.
ספה נוחה למדי קניתי אותה בפלורנטין לפני שלוש שנים וחוץ מכתם
כהה שהכלב עשה פעם אחת כשעזבתי אותו לשלושה ימים היא במצב כמעט
חדש.
העניש אותי. אולי זו הדרך. אולי  אנחנו צריכים לחרבן על הספות
של אלו שנוטשות אותנו.
זה נראה די מוזר כל העסק הזה ספה אדומה בפתח האמבטיה ממנה
יוצאת צינורית שקופה שמגיעה עד פתח הביוב זה שתמיד נסתם
משיערות.
אולי זה מתאים לברוח מהחרא בכך שתתן לחרא את כל מה שיש לך
יעניIf you can beet them, join them"  ".
בהתחלה חשבתי על האקדח שלי. אבל זה נראה לי אלים ומלכלך ובכלל
יש יותר מדי אפשרויות להיהפך לצמח. ביגוניה. לא בשבילי ואז
ניסיתי להשיג כדורים אבל כל רופא שניגשתי אילו וביקשתי כדורי
שינה רצה קודם לעשות בדיקה כזאת או אחרת ולמי יש זמן.
לאט פתחתי את הברז והצינורית החלה לקבל גוון אדמדם.
תמיד אמרו לי שאני כמו ילד קטן. כשאני רוצה משהו זו עכשיו
ומיד. נו טוב לכל אחד מותר להיות קצת ילדותי.
נעצתי את עיני במראה המהפנט של החומר האדום זורם לו בצינורית
מתווה דרך אדומה על המרצפות הלבנות של חדר האמבטיה שלי.
התמרחתי על הספה בזהירות נזהר לא לפגוע בצינורית שיצאה מידי.
ההחדרה לא הייתה בעיה. מעולם לא פחדתי ממחטים וזו נראתה לי
אחלה דרך למות. מהחרא לחרא מלמלתי מצחקק לעצמי.
"נכון מאד" הקול בקע מאחורי.
הרמתי את ראשי בעייפות. כנראה שכבר איבדתי דם רב כי ערפל אדום
כיסה את שדה הראיה שלי.
"16 ליטר בדיוק". קולה היה מתוק וצלול. צעירה שמונה עשרה או
אולי תשע עשרה
הצעירה נעמדה ממש מולי.
ניסיתי למלמל משהו אבל הערפל האדום מנע ממני להגיב.
הצעירה נאנחה והתכופפה. עינה היו נעוצות בשלי כשהרימה את
הצינורית מחזיקה אותה בין האצבע לאגודל מונעת מעבר.
"מה את עושה אספתי כוחות?. ומי בכלל את?."
הנערה הרימה את עינה אלי. "זה בכלל חשוב לך מי אני".
הנדתי בראשי מרגיש אך הכוח חוזר אלי. "לא, לו ממש אם רק תואילי
בטובך לעוף מפה ולתת לי למות בשקט
אני אודה לך". נתתי לראשי ליפול על משענת הספה תשוש.
הנערה בשחור לא אמרה דבר אבל היא הניחה לצינורית להישמט מידה
ונהר הדם פרץ דרכו מחדש.
ללא מילה פסעה ברכות מרחפת והתיישבה לידי. היא החזיקה את ידי
בידה וליטפה ברכות. עצמתי את עיני מתמכר לצלילי הדופק הנחלש
שלי ולזרימת הדם במעברים לעבר החופש המיוחל. תאים לבנים
ואדומים שועטים להם. בורחים לחופש המציע להם פתח הביוב,
כמוני.
הרגשה חמה עטפה אותי פתחתי את עיני הנערה הכניסה את אצבעי לפיה
מוצצת אותה באיטיות.
חזרתי לעצום את עיני והתמכרתי להרגשה לפתע נעשיתי מודע למעמד
שמתרחש. הצעירה החלה לגנוח בשקט
מוצצת את האצבע מהר יותר.
מתוך הערפל האדום שהתגבר שמעתי אותה גונחת בקול רם. הרגשתי את
גופה מתקמר וקול האורגזמה שחוותה היה הקול האחרון ששמעתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפילו דרדסבא לא
יוכל להציל
אותנו אם גרגאמל
מחליט שהוא באמת
רעב!


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/02 5:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
א. ניל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה