[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה ולנר
/
מיקה לא גרה כאן יותר

מיקה לא גרה כאן יותר, ככה אומר שלט על הדלת שחציו שבור.
הארונות במסדרון נאלמו דום, וריח הבושם שלה כבר לא דבוק
בתוכם.
מיקה לא גרה כאן יותר.
הספות מחווירות במין מחווה עצובה, ומתכנסות בתוך בד הריפוד
העלוב שלהן.
המטבח נהיה ריק פתאום, והטלפונים הפסיקו לצלצל, כאומרים שלא
יתנו לכלום לחדור את הדממה הזאת שנפלה על הבית, על הרחוב,
העולם, היקום כולו כאילו והשתתק במעין מחאה.
אני גם יושב מכונס בתוך עצמי, האוכל איבד מטעמו, ואני לועס, רק
כדי לא להיחנק.
בקבוק חיוור של ג'ק דניאלס מנצנץ מולי בחשכה הזו שנפלה על
הבית, אפילו הוא נראה כעומד מבויש, כבר לא מכריז על תכולתו
בגאווה שיכורה.
אני לוגם, אבל הטעם נתקע בתחתית הגרון, ומסרב לחלחל אל הקיבה
ולהתפשט באבריי כפי שהוא עשה קודם, כפי שהוא עשה שמיקה עוד
הייתה כאן.
אבל מיקה לא גרה כאן יותר.
מיקה מצאה לה מישהו אחר, מיקה עזבה את הבית, ואני יכול לשמוע
את המיטה נאנקת בריקנות, מיקה שלה הלכה.
כתמי רוטב במטבח נעלמים מעצמם, יודעים שאף אחד לא יכין יותר
"מקרונים", ויגיד בקול חמוד שהאוכל מוכן, אף אחד לא יכין אוכל
גרוע כל כך שיצחק מעצמו ויזמין פיצה במקום.
המאפרות מרוקנות מעצמם שאריות אפר אחרונות, אף אחד לא יאפר
לתוכם תוך כדי דיבור שוטף, אף אחד.
מיקה לא גרה כאן יותר.
מיקה מאפרת עכשיו לתוך מאפרות של מישהו אחר, ואולי היא אפילו
לא מכינה יותר "מקרונים" בקול חמוד.
עכשיו, איתו, היא בטח מכינה "ספגטי".
אולי היא עצובה איתו, אולי היא לא צוחקת שהם שוכבים, אולי היא
לא עושה לו "נעים" בגב, אולי היא תחזור אלי, תחזור לבית
שמתגעגע אליה כל כך.
אבל מיקה, מיקה החליטה, ארזה את הבגדים הדקים שלה בתיק משופשף,
נישקה אותי על הלחי, הדליקה סיגריה של פרידה והלכה.
מיקה לא גרה כאן יותר, אבל אני כן.
מנסה להמשיך לחיות בבית בוכה, לשתות בקבוקים חיוורים ולאכול
אוכל סינתטי,
מנסה להתגבר
כי מיקה, לא גרה כאן יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"זה כמו כל
הבלונדיניות
האלו שמסתובבות
עם הכלב שלהם
בצפון תל-אביב,
וכשהוא מחרבן הם
אוספות לו את
החרא בשקית
ניילון.

אז באמת תודה
שאספת את החרא,
אבל מי בכלל
רוצה לגעת בך
יותר.."



ציטוט אחד
המרצים המרתקים
ביותר שהיו לי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/02 15:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה ולנר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה