New Stage - Go To Main Page


אני בקושי זוכר מה היה אז, זה היה סתם לילה בלי ירח, הזאבים
יללו והלב כאב. כ"כ כאב, אבל האלכהול עזר. קצת, לא הרבה, קצת.
הקל טיפה מן הבושה, הקל טיפה מרה מאוד, ומה נותר לי לעשות?
הרי היא הלכה, ואני נשארתי. לבד, לגמרי לבד. אני והבקבוק,
הבקבוק ואני. מביט בקירות האפורים של החדר. רוצה עוד, וחושב
עליה. עליה, על הקירות, על הבקבוק, על השער שלה, על הריח שלה.
הריח המתקתק, המפתה, המזמין - ושוב; מביט על הקירות. מנסה
לחשוב, לחשוב עליה, אבל כואב, כואב כ"כ, הבקבוק רוטט, אני זז,
הבקבוק נופל, האלכהול נשפך, אני נשכב, עוצם עיניים, ומרגיש.
מרגיש את התחושה, את הכאב, את הרצון, התחושה המשכרת. ברגע של
כאב, שאתה מרגיש את הקלה בתחושות, את הקל שברגשות, כמה קל -
להיות לבד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/1/01 15:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי ואן ווינטר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה