הם חשבו שהוא לא יבין,שהוא ילד קטן,אבל הוא כבר בן 11 הוא יכול
להבין לא?נוסעים במכונית אל החנות לקנות נעליים לילד שיהיה
לו,רוצה "אדידס" שיוכל לרוץ,אבל שלא יעלו יותר מדיי.הילד מרגיש
שמשהו לא טוב קורה הוא מרגיש,אבל ההורים לא אומרים מילה,כלום
שקט מקדימת המכונית. שחזרו הביתה עם הנעליים,הילד רץ לחדר שלו
ושיחק במחשב,מהסלון הוא שמע טלפון ואת אמא שלו מדברת
במהירות,הוא חשב שזה עוד בעיות מהעבודה ולא שם לב,בנתיים קרא
את האימייל שכתב לו אח שלו מארה"ב,עושה חיים המנייאק. עכשיו
כבר אין קולות למטה,אבל אבא אומר לו בקול שהם נוסעים לכמה
שעות,הילד שואל למה אבל אין תשובה,ההורים נסעו. הילד נשאר לבד
וכבר עייף הולך לישון,כשהוא מתעורר בבוקר ההורים עדיין לא
חזרו,הבית ריק,הילד לא הולך לבית הספר,ננצל את זה שההורים לא
פה,רואה קצת טלוויזיה והנה ההורים חוזרים,מפתיע,הם לא כועסים
על זה שהוא לא הלך ללמוד, הם נעצבים ולא אומרים לילד כלום מלבד
ללכת לחדר שלו.אנשים מתחילים להיכנס ולצאת לבית והילד שומע
מילים מוזרות וכל מיני.הדודה באה לחדר של הילד,היא לוקחת אותו
איתה לבית שלה,אי אפשר לדעת למה פשוט תבוא וזהו.
בבית של הדודים כיף אבל אין הרבה מה לעשות,חוץ מזה שהאח השני
אמור לצאת לרגילה ואני אפספס,טוב אני אתקשר הביתה הוא בטח
שם,הנה הדודה לא רואה אותי,הלו?דוד ניסים?מה אתה עושה אצלנו?לא
משנה,אני יכול לקבל את אחי?,בכי נשמע מהצד השני אני לא מבין
למה.
אשה מוזרה הגיעה לדודים שלי,היא קוראת לעצמה "פסיכיאטרית
ילדים",מה זה הדבר הזה?היא באה אליי ואומרת לי,נשאר לך רק אח
אחד.... |