גיל גרינברג / ואני עוד לא סלחתי |
והבוקר החדש נוגע בי דרך חלונות צרים
לא יכולתי לסלקו מעלי
עם כל כאבי האתמולים
וידעתי
כי המחר הוא משיח של המיואשים
ואיך תמיד כמו אהבה הוא לא נכנס לתוך החדר
רק שבריריו מאירים את קצה מיטתי
אי אפשר למרוד בזה
אני רוצה לשבור את הקירות
שהכל יציף אותי
ולא לחשוב על הגוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|