אני פשוט שונא! שונא! שונא
ארטיק שמטפטף,
שונא לשמוע שיר מזרחית על הבוקר,
שונא להיתקע עם האצבע הקטנה של הרגל בקיר,
שונא כשיש לך רק שטרות אבל יש מכונה לסיגריות,
שונא לפספס את האוטובוס בדיוק כשאני מאחר,
כשכול הרמזורים אדומים בדיוק כשאני ממהר,
שונא כשנגמרת לי הבטריה של הפלאפון ואין לי איך להגיע הביתה,
כשחסר לי שקל לסיגריות,
כנגמרות הבטריות לשלט,
כשאין אוכל במאנצ'יז,
כשאין מה לראות בטלוויזיה,
שונא להדליק את הסיגריה הפוך,
ושונא כשאין נייר כסף לנרגילה

אני שונא את התור לשירותים,
שונא לשמוע שירים ושערים,
שונא כשנקרעת הסיגריה האחרונה,
כשנגמרת הקססה,
כשהחולצה שאתה מחפש בכביסה,
שונא ששכחת את הדיסק שבא לך לשמוע אצל חבר,
שונא לדרוך על מים כשאני עם גרביים,
שונא אפצ'י מגעיל כזה עם נוזלת באמצע השיעור,
שונא כשנגמר הנייר בשירותים,
שונא כשיש סיגריות בשפע אבל אין לאף אחד אש,
אני שונא את התור בסופר פארם,
שונא כשנתקע המחשב ולא שמרת את המסמך,
שונא לקום בבוקר ולגלות שהמטען  של הפלאפון לא היה מחובר
לקיר,
שונא להדליק את הרדיו, ולגלות שהשיר שהיית דבוק אליו כול היום
בדיוק נגמר,
שונא לשים גרב ולגלות שיש בה חור בדיוק בבוהן,
שונא לשבת על מסטיק,
שונא לקבל מכה במרפק אבל בדיוק איפה שיש זרם בכול היד!
שונא לשתות קולה בלי גזים,
אבל מה שאני הכי שונא זה להיכנס למעלית ולגלות שאיזה מניאק קטן
לחץ על כול הכפתורים!

הדברים הקטנים האלה פשוט יכולים לשגע בן-אדם...

אני אוהב לקום בבוקר, ולשמוע שיר יפה.
אני אוהב כשהיא אומרת לי שלום בבוקר.
אני אוהב  לחשוב על מישהו אהוב ולראות אותו באוטובוס.
לקבל טלפון ממנה, סתם היא רצתה לשאול מה שלומי.
אני אוהב את הסיגריה אחרי האוכל.
אוהב לקבל תגובה על יצירה שהתאמצת בשבילה.
אני אוהב כשהשיער מסתדר בבוקר.
אני אוהב לחשוב על שיר ולשמוע אותו בדיוק ברדיו.

אבל הכי שבעולם, אני אוהב להיות איתה.

אין, הדברים הקטנים האלה, הם מה שעושים את החיים ליפים יותר.