אתמול נתבקשתי לחשוב על השאלה:
"מי את רוצה להיות?"

לפעמים אני רוצה להיות אותה בחורה שנכנסת לחדר וכולם מסתכלים
עליה. לא זו שמסתכלים עליה מכיוון שיש לה גוף נהדר ובגדים
חושפניים, אלא הבחורה ההיא שכולה חיוכים, ויש סביבה הילה קסומה
שגורמת גם לאחרים לחייך. זו שלפעמים מתלוננת שכולם אוהבים אותה
אבל איש איננו מאוהב בה, ויש לה המוני חברות וידידים. אותה
בחורה שאף אחד לא שונא, וכולם מבחינים בה תמיד, לא משנה איך
היא התלבשה, וכולם נחמדים אליה, תמיד, לא משנה באיזה מצב רוח
הם היו לפני שניה. אותה בחורה שלא משנה כמה שטויות היא תאמר,
אף אחד לא ילגלג עליה, ואם מישהו יעז, ישר ירחיקו אותו ממנה.

לפעמים אני רוצה להיות הבחורה שכולם שונאים, זו שמרכלים עליה,
ולועגים לה.

לפעמים, אני רוצה להיות מישהי שלא רואה מה קורה סביבה, או
מישהי ממש טיפשה.

רק לא להיות אני. רק לא להיות אני. בבקשה.