פעם אחת היו אבא פיצה, אמא פיצה, וארבע פיצות אחיות: שלוש
פיצות רזות ופיצה אחת נפוחה.
הפיצה הנפוחה כל היום ישבה מול הראי והתלוננה ונאנחה:
אוי, כמה אני נפוחה. אוי, כמה אני נפוחה.
שלושת האחיות שלה דאגו לה וחשבו שזה לא טוב לשבת כל היום מול
הראי ולא לעשות שום דבר מלבד להתלונן ולהאנח:
אוי, כמה אני נפוחה. אוי, כמה אני נפוחה.
הן ניסו לחשוב מה יכול לעזור לאחותן.
אחת מהפיצות הציעה לנעוץ סיכה באחותן:
"היא נפוחה כמו בלון, אז אפשר להוציא ממנה את האויר, כמו
מבלון."
הן לקחו סיכה והתקרבו בשקט אל אחותן, שישבה מול הראי. אחת
מהאחיות התקרבה ונעצה את הסיכה בצד של האחות הנפוחה.
"אייי!!!!"
צעקה האחות הנפוחה. "למה את נועצת בי סיכה??? זה כואב!"
"אבל חשבנו שאולי אם נוציא ממך את האוויר זה יעזור לך.." ענו
האחיות.
האחות הנפוחה רק התעצבנה וכעסה.
האחיות ניסו לחשוב על עוד משהו שיכול לעזור לאחותן.
הן התחפשו כולן לפיצות נפוחות.
ברגע שהאחות הנפוחה ראתה שכולן נפוחות כמוה, היא כבר לא
התלוננה ויצאה לשחק איתן.
הן רצו והשתוללו בחוץ עד שהפיצה הנפוחה היתה רזה. ואז האחיות
הורידו את התחפושות שלהן והיו ארבע פיצות רזות.