|
קשה לפעמים,
ובלל לא רצוי
לחשוב על המוות,
שניה לפניו.
החרמש יורד
על ראש הנדון
הבזק של אור
הראש נופל
אבל העיניים
פתוחות מתמיד
וללא כל בכי
וללא תרועות
עוזב גיבור
שכוח אל
את העולם
הכה אפל
לאן הולכים
הגיבורים
בלא לומר
שלום?
מה מספרים
אותם צמתים
בהם
עוד הרהרו
הגיבורים? |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.