הוא ליווה אותה. היא הכינה את עצמה. הוא ישב מולה. מעשן
סיגריה.  היא ישבה מולו. גובה עין. האווירהיה צפוף. תנועותיו
של איש קרח. מחשבות ליהטטו במוחו. באו בזוויות בלתי אפשריות.
שקט ניסר את האוויר. פער פיו לומר. יצא לו שקט. היה לו מה
לומר. אבל לא. מבוכה. אולי ואולי ואולי לא כדאי.  שוב פער
לומר. התאבן. גם היא רצתה לומר משהו. שתתה לעצמה את הדם במקום.
נדמה לו ששכח מה אומרים. אולי אף פעם לא ידע. שכחו כמה דברים.
שניהם כאחד.
יחידים לבד.

מה קורה איתו. מה קורה איתה. רוצים.
לא רוצים. מי ומה.  מצחיק מה? או שעצוב? גם וגם. מין ומינו
נפגשו באקראי. על זה כתבו טרגדיות פעם.  יד ביד לאיבוד. מי
צריך את זה.
מי יודע. סולו עד הקבר זה יהיה. הוא יודע מה איתו. קורבן
לאינטימיות של עצמו.

עוטף מלים במלים. מסתיר את האמת.
מיגננות וציפויים. מסתורין של אומללים. ספונטניות זהירה. קרב
אקדוחנים.
פנים לפנים. כשמגיע הרגע, בורחים בטירוף. דמיון שקוף.

איש בודד ובתולה זקנה. פגישה.
דיאלוג אנמי. מחכים. לגודו? למשיח שיבוא? לאל דיאבלו... כן
באמת.
לעזרה בלתי צפויה. מוחות משותקים. אולי ואם. רגשות דהויים.
עקבות לא ברורים. עוטי המסיכות. לעס המלים. עיכלה עצמה לדעת.
נחנק. רצתה להתרחק. לברוח. להיעלם.  מהומה עלתה באפו. מחשבות
התנפצו בפראות.
ואז... זה קרה. הוא אמר משהו.

"אני רוצה... "

בחילה. התחשק לו להקיא מעצמו.
מזל שלא נפתח לגמרי. זה היה הסוף. גם כך הוא מתפורר. בחירה
משונה של מלים. תעתועי מכשפות.

היא בהתה בו. המלים שאמר. נתקעו לה. הוסיפה התבלבלות לבלבול.
לשונה דבקה. ניסתה לצוד מלים. חשבה על... רצתה את. עכשיו? לא!
אולי? חושבת. נמאס מאולי. שותקת. שתיקה . רצתה לומר משהו.
שכחה. אם אלו החיים... אז מה הקטע. מה הוא רוצה.
מי אני. מה קורה. לא יודעת. השער נעול. מחשבות אמיצות מציצות
ברווחים.
בינות לשיטין של השוטים.

התפוצץ לה תא. גרעין עצבים. האצת
חלקיקים. מעמקי המחשכים קראו לה לבוא. נערכה לה מסיבת קברים.
ההפתעה של עצמה. השד מהבקבוק. פי התהום. פי הטבעת. חרא של
חיים. קפצה. פרשה ידיים ועפה.

"גם אני רוצה."

נתקצצו הכנפיים ונחתה חזרה. די עם השטויות. איזה מזל. הייתי
מתה. הוא השתתק. כחכחה בדעתה . חכך בגרוגרתו. רצה לומר. מה
פתאום לומר? רגע התלבטות. הרהור פילוסופי.
פפפפפפפפ... הרבה אוויר.

החבל הדק. שני לוליינים . תמוה.
מתמיה. איך בכלל. לא יודע. מי יודע. הסטואציה אשמה. הרבה
חראקות.
יותר מדי מחשבות לפני. מה תחשוב. מה יחשוב. נודניקים.

בלשתוק הוא טוב. הכי טוב. מגיע לה. מגיע לו...

הם לא חשבו על זה. מה שכל אחד יודע. הם לא העלו על דעתם. מלים.
לא ביג דיל. הם לא יודעים.

זהו? נגמר?

רגע... סבלנות.

הכל ולא כלום. כמו תמיד. אלכסונים אינם מקבילים.  בטח לא
בלילות לבנים. ההיו או חלמו חלום? אינני יודע ...הם בטח שלא.

לפחות היה זיון ? נו באמת זו מה שמעניין אותי.  אז מה הנקודה?

אם היה לי מושג, אני לא יודע אם הייתי כותב ת'שטות הזו.