"כל פעם שהשם שלך עולה לי בראש,
מתחילים הפרפרים בבטן שלא עוזבים אותי...
כל הגוף שלי מתחיל לרעוד מהתרגשות...
אני מרגישה כמו איזה ילד קטן שעומד לכבות את הנרות בעוגת
יומהולדת שלו.....
ההתרגשות התמימה הזאת... ששומדבר לא יכול לנפץ אותה חוץ ממך.
אני מצאתי אותך סוף סוף... אחרי שבפעם הקודמת טעיתי איתך...
אתה יותר מידי מושלם בשבילי... אני לא רואה כל פגם בך..
אפילו לא אחד...
אולי בגלל זה אתה משגע את חושי.
אולי בגלל שאתה כלכך מושלם בעיני , וככל שאני מחזקת את העניין
הזה יותר ויתר אני מרגישה שאני נעשית יותר ויותר קטנה ומעוררת
רחמים..
אני מרגישה שלא מגיע לי אותך....
שאתה מעין מזל כזה שבמקרה נפל לחיי....
אני כלכך מצטערת שעכשיו זה הסוף ביניינו....
שכך זה חייב להסתיים "



אלה היו מילותיי האחרונות לפני אכילת הוופל המצופה הראשון
שאכלתי...