מדבר של זהב
חולות דוממים
ימים של שרב עצי דקל חומים
עופות דורסים מרחפים בשמים
בשום מקום לא נראת טיפת מים.
נווה מדבר נראה בשממה
שלושה עצי דקל עומדים בדממה.
נחל זורם, ציפור מרחפת
אווירת המדבר, סודות היא חושפת.
בלחש עץ דקל פונה לאחר,
בשקט, ברגש הוא מדבר
אנחנו ידידי יפים יותר מדי
חזק הוא גזעי, מרהיבות צמרותיי
אנחנו לשווא עומדים כאן דורות
נשרפים בקרני המדבר החמות
הו מה התאכזר אלינו אלוהים
לו רק היו לכאן אנשים באים
יושבים בצילנו
ומתפעלים מיופינו.
עובר עוד שבוע, עוד חודש, שנה
שלושה עצי דקל עומדים בדממה
שיירה של גמלים הולכת בחול
מביטים הם למעלה אל עבר התכול
בשורה אחריהם אנשים שזופים
בגדיהם הם כשלג והם יחפים
ניגשו לנווה המדבר המרהיב
ישבו הם לנוח, הסתכלו קצת סביב
נהנו מהצל ושתו הם קצת מים
שמחו הדקלים מרחמי שמיים
אך מוקדם, כה מוקדם שמחו הדקלים
להבות מדורה יורדים ועולים
הדליקו הם את אותה מדורה
שרפו, הסתלקו הם משם בשורה
בעוד גשם יורד על עצי האבות
מעיני הדקלים יורדות הדמעות... |