[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה ולנר
/
ארספואטיקה, בולשיט

מסך המחשב שלי באמת מנוכר, לא חשבתי אף פעם שעל משהו שנותן לי
כל כך הרבה, אני יכולה להגיד "מנוכר".
אצבעותי, ידועות הקשות, ופורטות בקלות על המקלדת המוכרת שנכנעת
למגע הקל שבאצבעותיי.
אני כותבת סיפור,
מנסה לכתוב משהו שמתרוצץ אצלי בראש כבר המון זמן, יותר מידי
זמן, משהו שהופך להיות מעיק וכואב ככל שהדקות האנוכיות נאחזות
במספריי השעון.
אני לא מצליחה לכתוב דבר, עושה סיבוב בבית, סיגריה במרפסת, קפה
במטבח ומתיישבת שוב, בעקשנות, נחישות בעיני.
אני אכתוב, ועוד איך אכתוב, המילים ינזלו מאצבעותיי אל תוך
המסך הזה, שמולי, ויתגבשו לכדי יצירה נוגעת, עדינה, כואבת, כל
מי שיקרא ימצא בתוכה את עצמו, ירגיש את דפיקות הלב המואצות
שאתה מתקרב אל השיא, ההבנה, ההזדהות.
כותבת ומוחקת, כותבת שורות שלמות של אותיות ציוריות, משפטים
שמתפתלים על קצוות המסך, נגיעה אחת ואני מוחקת אותם באכזריות
שרק לי יש לגבי דברים שאני כותבת.
מסביבי, תעתועים אפלים של סופרים הלכודים בשלשלאות אל שולחן
הכתיבה הכבד, פנייהם מעוותים מלילות של התהפכויות בלתי נפסקות,
ודפיהם נשארים ריקים, והם כותבים, הו, הם כותבים,
בטירוף, באקסטזה, מקיאים כמויות של מילים על הדפים, והדפים,
כמעשה שטן, נותרים חסרי הבעה, מסתכלים על הסובלים בעיניים
אדישות.
עיניהם המעונות, רודפות אותי ואני בודקת סימני שלשלאות על
רגלי,
כלום.
אין שם כלום, אבל העיניים... אני מהרהרת בדמות המיוסרת, בצבעים
עמומים שנשקפת מולי.
ההשראה מתחבאת בפינה החשוכה מלאת האבק בחדר שלי, מסרבת לצאת
מפחד העולם, ומשאירה אותי עם שורות ריקות תוכן על מסך מנוכר
שהבוהק שלו מכאיב לי נורא, לעיניים וללב.
לוקחת לראות,
ונושמת עמוק, מחפשת משהו להיאחז בו, רעיון שיחייה את מילותי
הריקות שגוססות עכשיו.
שוב טיול, שוב סיגריה, טלפונים שמצלצלים לפעמים, ולפעמים שקט
שמכאיב לי בקצות העצבים.
רע להיות לבד,
רע להיות לבד שאתה אפילו לא מסוגל להוציא שורה אחת של הגיון
מבין כל המשקעים האלו, שלא נותנים לך מנוח.
לא אכתוב,
לא היום, נעבור גם אותו בדקלום של "יהיה בסדר", והמסך יהבהב
באור הכואב הזה שלו.
אני אכאב בתוכי,
ולא אכתוב, האותיות ימשיכו להעלות עובש בראשי
והמשפטים ירקבו בפינות אפלות
את הכתיבה אני משאירה לאלו שבאמת יכולים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלה שיש להם זין
קטן
יש להם יותר
מוטיבציה





נכון?


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/02 19:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה ולנר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה