מזוננו הוא האהבה שמחלחלת בינינו
המשקה הוא בדל שפתייך שרוצה רק לינוק
האמת זה אנחנו כשאנחנו יחדיו
החיים הם עולמנו ולא רגע לבד
והלכת...
הותרת אותי לבד פעורת פה
להיכן הכל נעלם פה לרגע?
גופי הפך דואב ליבי כמו נדם
נפשי הפצועה בכתה בי
ראשי שתת מדם
והבנתי..
הבנתי שהכל היה פנטזיה נהדרת
שיום אחד הבטחת לי - ויום אחר לאחרת
כשלא דיברת דבר אמת כשנישבעת אמונים
והחיים שבלעדייך אולי מיותרים
ורציתי...
רציתי לקחת סכין ולתקוע עמוק עמוק בלב
רציתי לבלוע ים של תרופות ולהפיג את הכאב
רציתי לקפוץ מחלון הקומה הכי הכי גבוהה
רציתי לא לחיות יותר ללא האהבה
ועשיתי...