נצח מילה ריקה היא
למדתי כשעזבת
כאב שולט בי
את עולמי החרבת
נצח מילה רעה היא
מציינת את משך כאביי
מאז שפגעת בי
והפכת אחד מאויביי
וכשתכבה שוב את האור
לא אתחבא מפניך
מפני הטירוף השחור
שתמיד נוחת עליך
כי אתה שלי כל עוד ארצה
אין לך סיבה להכחיש
את צמאוני ממך ארווה
אז בוא ונתחיל
וכשבעיניך אביט
מה אראה בעדן?
האם את עיניך תסיט
או שמא יהא זה מעדן?
האם תוכל לכבוש
את התשוקה המאיימת
האם תוכל לכבול
את גופך
להבטחותיך?
ריגושים חסרו לו
הלך לחפשם בחו"ל
והם לא חסרים בו
כשאני מביטה ממול
וכשאתה מבקש
להדליק בי ניצוץ
האם אותי תבקר
אם את פרי אהבתנו תיצור?
וכשתפקח את עיניך
בבוקר המחרת
האם תראה את פניך?
איזה פרצוף במוחך נחרט?
האם תזכור את הלילה
ואם כן, כיצד?
והאם תודה, אולי די לה?
רק אל תדחוק אותי לצד. |