רוח רפאים מגיחה מבינות הצללים
מלווה משב רוח קר, מצמרר
מעידה על היותה כאן עימנו
אלה המכונים זומבים
החיים מתים

פורשת היא את קוריה
טוותם לכדי רשת צפופה
טרפה מימנה לא ימלט
גורלו לשבט נחרץ
ואולי מוטב שכך

בשלווה שבהבנה כי סופו קרב
מרפה הוא את שריריו
נותן דרור למחשבתו
מחשב הוא את מאזן ימיו
לפני ימסור נשמתו

ילדות, נערות, בחרות, בגרות ויתמות
לימודים, צבא, עבודה, נישואין, ילדים
חיטולים, אופניים, גן, בית-ספר, צבא
לבד יחד
ולבד

למי יחסר
והיש מי שישמח
מי ילך אחר ארונו
והיכן בעולם השאיר רישומו
הטיל בו תו
טרם נאסף הוא אל אבותיו

כך נותר הוא כבול
מרותק באזיקיו
אלה, שבחר לעצמו
לכבול עצמו בהם, בדמי ימיו
ולא, אין זה כלוב של זהב

והוא כה רצה לעוף בחייו


צאר