הרים פורצים מתרדמה
  השמש צהובה ומפהקת
עצים עלווה חושפים אל מול חמה
על הבריכות בת אור בוהקת

שוקע אד חיוור ממעל
בינות המטעים הוא נח
עורב שחור ובן-בלייעל
פרש כנפיים וצרח:
"לבני העמק שישכימו
את זה העמק לעבוד
אבק סמיך אל נא תקימו
כי עוד נפשי צריכה למדוד....

אם לא חטאתם במרגוע
אם נפשכם עודה הומה
אל תישכחו כאן לא לפגוע
ולא ליצור סתם מהומה.

אכן שופט אני בלי הרף
את מעשכם בני אדם
מבט אשלח כעוף של טרף
אשר הריח את הדם

וממרומי הברוש שפה נטעתם
כדי לחסום רוחות קרה
אתריע על אשר  זרעתם
בקריאתי קרע קרע רע.