New Stage - Go To Main Page

קובי נדיב
/
ניו-אייג'

שניצדדים לה, לחרב בסוף העולם
צד שהיה (או יהיה)
וצד שקיים.
בצד שהיה ואיננו מפלחת החרב את שממות הבדידות,
קורעת זכרונות,
מפלסת דרכה בין רוחות רעות,
מלפנים,
מהצד, מאחור,
נושמת, חיה, נאנקת,
נוגעת לא נוגעת באור
וזוהר אותו צד בנגה מלאכים
ובצד הקיים?
היא סתם הורגת אויבים.


אחזתי בחרב,שם בסוף העולם,
בצד שהיה (או יהיה בסוף הימים)
היה חופש מוחלט נזיל ותמים
חופש בר דעת, בר נגיעה,
יציב ומולך בצבע הים בזמן השקיעה,
ריח היה לו והרגשה שהוא שם
ובצד השני? היה סתם צד שקיים.


קראתי לחרב בשני שמות
(זה שם שקיבלה כבר או תקבל בסוף הדורות)
שם בלי צליל או עבודת שפתיים, שם לא נכתב לא נקרא
אפשר לצרוב בו על מים,
שם בלי מילים ללא אותיות ,
שם על שם כל אותם חולמי חלומות,
ושם גם לצד האחר נתתי,
שם     לא צופן
קראתי לו :"מלוא החופן"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/2/02 6:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי נדיב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה