|
שפחת כיסופים נושמת אותך
אני השד והלחש ודלת ביתך
כשירח מלא קורם מתאר עיר
אשלח בך געגוע ממאיר
ונשימתו הארסית, המרה, החורכת
פסים של ייאוש בבשר המדרכת
הוא יקרע אותך חי, ישסע אותך
אהובי השנוא מארצות שכחה. |
|
|
הייתי רק רוצה
לנצל את המקום
הזה בשביל למסור
ד"ש לכמה
אנשים:
אמא, אבא, אורן,
יעל, ורד, דן,
שימי, גולדה,
סוסית,
כדרלעומר,
וקוצית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.