|
ראוי שתדע-
אני שונאת אותך
על הבלבול
שנטעת בי
ועל חוסר הבטחון
שזרעת בי
על לילות בלי שינה
וימים בלי מזון
על האנרגיות המבוזבזות
המחשבות המטורפות
על הסרטים הרעים
ולא! לא על רגע
אחד טוב.
אני מתעבת אותך
על הבלגן שיצרת
על האחריות שלא לקחת
על הדמעות המיותרות
על החיוך המשקר
שנראה בי יותר מדי
והציפיה, הציפיה
אני יכולה להרוג אותך
על הציפיה שהשארת לי
לעשות או
לא לעשות, לחכות
או לא
לחכות.
שתחליט כבר
מה אתה רוצה.
והכי אני כועסת על
הרגש שעוררת
והשליטה שחמסת
והכלוב שפתחת בלי
להשאיר לי אפשרות
ולו הקטנה ביותר
למצוא מפתח
ולסגור הכל בחזרה
ולשכוח שכל מה שהיה
(או אולי לא)
קרה. |
|
חזה שטוח
ושעיר...
נחיריים לא
סימטריים...
יכולת
קוגניטיבית של
ילד מתקשה
בגנון... כרס
לתפארת במה
חדשה, צמיגים
כחדשים... אבד
ישבן, המוצא
הישר יבוא על
שכרו... כף רגל
ימין מידה 53...
ניחוח סלמון
רומנטי מהפה...
אני מאוהב!
זוזו לסטרי. זה
לא שאין לו קוים
אדומים- זה רק
שהם מאוד
גמישים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.