טל אטלס-תדמור / תנו לי לשקוע בעצב |
אנשים טובים, סילחו לי
אל תשאלו, אם אני עייפה,
קבלו אותי כך,
אני פשוט עצובה.
תנו לי לשקוע בעצבותי,
תנו לפסוע בשביליה,
ולמצוא בה
את עצמי, שהלך לו לאיבוד
כשהעמדתי פני שמחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|