שמים שלא נגמרים
מלאים בצבעים ובלילה שחורים
שמים בהם מידי פעם שקיעות וזריחות
הימים מתחלפים אבל הלילות

בלילות עולה ירח בניסיון את הכל להאיר
אך כשהכהות אותו ממיסה, הוא בעצמו מחוויר
שמים שבתוכם בועטים עננים
ואם מסתכלים עמוק, ניתן לראות ניצוצות כוכבים

שמים שהם ים של סודות
ים, ובו שלגוני קרח קפואים
שעוד לא הפשירו מכל הלילות
וביניהם ישנם מים זורמים

ים שלא קשה בו לטבוע
כי מעמקיו אינסופיים
ים שבתוכו מותר לדמוע
כי מימו ממילא מלוחים

ים שהוא בעצם שתיקה
עשויה שקרים שלעולם לא יפשירו
ובתוכה מבטי אשליה
וכאב, שאף פעם לא יבינו

וכמה שאותה אנסה להאיר
בשחור מתמוססים כל הצבעים
ועוד ניסיונות נואשים להשאיר
השתיקה הזו אומרת יותר ממילים

שתיקה שהיא בעצם אתה
מזרים לתוך עיניי דמעות
ואני התמכרתי לאהבה
בלי שיכולתי לראות-

ניצוצות כוכבים בעייניך
קרחוני שלג קפואים בלבך
שחור שלא ניתן להאיר בחושייך
ואני- שאוהבת אותך.