שיקרתי לך, בשבילך, לא רציתי שתרגיש רע
אז ציפיתי, מכיוון שלא אמרתי, שלא תדע
אני אוהבת  אותך.
היינו ידידים, באמת הכי טובים, ואתה נראת מאושר
אני תמיד ישבתי ליד הטלפון, חיכיתי לשמוע את הקול שלך- המוכר.
אתה לא התקשרת, חיכית שאני אתקשר
אף פעם לא הבנת עם בשבילי זו ידידות או יותר
תמיד היתה בי ציפיה מוסתרת שאנחנו עוד נהייה
וככל שהקירבה המשיכה גוברת אתה יותר פחדת שננסה
ואז כשהתנשקנו בער בי רגש חם וקר
אתה נבהלת [מהרגש?] וביקשת לא להבין שום דבר
אותי אתה מכיר, יותר מכל אחד
את החיוך הרגיל ואת הפחד מהלבד
לכן כשהבנת שאני אוהבת, ואהבתי כל הזמן
הרגשתי פחד נוראי כי ידעתי שעכשיו תברח מכאן
חיוך אינפנטילי, עיניים רחמניות
פוחד להבין אותי, שאלות בלי תשובות
כעס עצוב, נגיעות מהדהדות
רגש לא חשוב, אהבות נשכחות
יופי בוער, יד שנשלחת
פחד מאחר, רק אותך אני שומעת
פה שנפתח, לשונות צועקים
מתי כבר תשמח? סוגי אנשים
משמעויות נסתרות, סיפורים ושירים
דברי אגדות רגשות אפלים
הכחשה בניסיון אחרון להסתיר
הרגשה שאחריה דברים פתוחים, עוד תשאיר
נפילה מקומה עשירית, התאבדות
זיכרון אהבה רגע של התחממות
הלכתי לאיבוד וכבר לא מוצאת דרך
זה לא שיעבוד, למה סגרת את הדלת?
לאן הלכת? מתי כבר תחזור?
את הכאב החדרת, תאיר לי קצת אור
געגוע שבלבי שולט, מתערבב לשיקוי
מרחוק אתה רועד, בשבילי זה עינוי
תחזור, בבקשב, אני מתחננת
בלעדיך לא יכולה, על הברכים יורדת
כואב לי, קשה לי, ורע לי ממך
שנינו יודעים זאת, אני חיבת אותך
שיקרתי לך, בשבילך, רציתי שלא תרגיש רע
אז ציפיתי, מכיוון שלא אמרתי, שלא תדע
מצטערת באמת שאני אוהבת אותך.