יש לי שמונה צבים מסביב לפרק ידי. רוכבים יחדיו על זוג חוטים
סגלגלים, הקשורים בקצותיהם. שמונה צבים, וכל אחד מהם מסמל
בצורה מסוימת את הדבר הנקרא מזל. סביב סביב הם רוכבים על פרק
ידי, לעתים קדימה, לעתים אחורה, ככל העולה על רוחם. שמונה
צבים, ארבעה בכל צד, נגדיים ומשלימים. הראשון, או שמא האחרון,
נקרא זמן. זמן על שם הדבר הנצחי אשר מאז ומתמיד קבע את הדבר
הקרוי מזל. מהותו של מזל היא להיות בזמן הנכון. השני, ממש
במקרה, נקרא מזל. הצורה האבסטרקטית ביותר של התופעה הזאת, אשר
פשוט קובעת שאו שיש לך את זה, או שאין לך את זה. וזהו זה. הצב
השלישי במספר, חום משהו, נקרא קארמה. הקארמה של חיינו בעבר,
ובחיים האלה, שאנחנו הרווחנו או שרפנו ועכשיו מקבלים את
התוצאות. משקל המאזנים של היקום, מה שהולך חוזר וחוזר חלילה.
הרביעי, סופו של תחילת המעגל, גורל שמו. הגורל אשר כבר נקבע
לחיינו ואין ניתן לשנותו. הכל מכתוב ובשמים הכל ידוע מראש.
הצגה שניה של הסרט של חיינו. הירקרק החמישי, לא אחר מאשר כוח
עליון. אלוהים, אללה, פנתאון, קוסמוס, איך שבא לכם לקרוא את
זה. הדבר הזה שלפי גחמתו האישית כל דבר נעשה, יודע הכל, כל
יכול וכדאי שתלקק לו, כי המזל שלך תלוי בזה. סביב סביב לשישי,
אחד. אחד ויחיד, העולם הוא השתקפות של אדם אחד, אתה, וזה לא
משנה מה עשית בחיים הקודמים, או האלה, כל העולם קיים רק בראשך
ומשתנה ככל שאתה משתנה. קצת קשה לעכל, מה? אבל כבר הגענו
לשביעי, מקריות לא פחות ולא יותר. הכל מקריות, פעם ככה, פעם
ככה, ואם משהו קורה - זה פשוט מקריות. עד כדי כך פשוט. ואחרון
וחביב, השמיני במספר, הסטופר של הזמן, צב. פשוט צב, הצב שמסמל
את המזל, מכיוון שאינו לעולם ממהר, ולפיכך, הינו תמיד בזמן
הנכון. שמונה צבים, נגדים ומשלימים, מייצגים את אותו דבר, או
שזה פשוט מקריות.