דמעותיו של אדם מותירות זכרן על פניו
כחריצים המותירים נתיבי המעיינות בנקיקים.
אני אינני ילד עוד, ואני כבר לא בוכה יותר
ולכן אולי תוכי עשוי נטיפים וזקיפים
וכמו אחיהם בעלי השמות הלועזיים הארוכים
גם הם יצירי הטיפטוף הפנימי, האינסופי והעצוב הזה
וכמו אחיהם, גם הם מתחבאים דוממים במערות נסתרות
ואם יתגלו, יתהלכו הבריות ביניהם בזהירות
ידברו בלחישות, שמא יטרידו מנוחתם הניצחית
ויעברו ביניהם בנתיבים מסומנים, אל החוץ
אל האור,מותירים אותם גדלים לאיטם
מאחור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|