ל- ג.ג ...

אני מקנאה בך
על מילותיך שגרמו
להרי געש לפעור את פיהם
לנהרות להקרע
וללבבות להתחבר
לאחד ולא יותר.
מקנאה כי נותרת מכוסה במילים
הורעפו עליך שלל
חריצות ומזלגות.
קינאתי מהולה
במילים שאמרתי ונותרו אילמות
חסרות תשובות
ועוד חסרות פשרות.
ואתה שהיית שלם כתמיד
הותרת אותי חצויה עד לבבי,
במילים שלא היו
ולא הותירו ספק.
ונותרתי אני.
ונותרו גם הן.
וקינאתי נותרת מרחפת באוויר
במילים קהות
על פני דף חיוור
שהותרתי אחריי
כל עוד זה חסר
להיות לך למשהו אחר.