|
מלובן השלג תפרת לך מעיל
עיני הפנינה עצובות ובוכות
הכאב שבלב חרט את השביל
אל המעיל מעוטר הדמעות.
אל תרדנה היום דמעותיך
אל תבכי, את יפה כמו שושן
אפלים, סגרירים הרהוריך
כמו החושך ביום מעונן.
כי עצבות כמו סופה רועמת
היא תיגרע ותיקרע אהבה
סערת רגשות היא רוקמת
כיסופים וקדרות מלווה.
עת לבנו ידך עוד חובקת
מול דמותך אכרע על ברכיי
עת נפשי רחוקה משלכת
התוגה לא תירמוס תקוותיי.
אף ירבו דמעותיי עד בצורת
גל תקווה ישאני אל לבך
את פניך אלטף, שחרחורת
כי בעולם אין טהורה ממך.
לא אכנע לטרף העצבת
גם אם נושקים לאופק ערפלים
על אף העצב את אותי אוהבת
לכן הצעתי לך מיטת פרחים. |
|
|
פם אחת קניתי
מקרר.
הכל היה יפה
וטוב, ואז אישתי
באה וראתה
אותו.
איזה מקרר יפה,
היא אמרה.
חייכתי אליה
ואמרתי, כן,
קניתי אותו מיד
שניה.
היא הסתכלה עלי
ונתנה לי סטירה.
אח"כ הכניסה
אותי פנימה
והפילה את המקרר
מהחלון.
ואז התעוררתי
במקום כזה כתום,
שכתוב למעלה
"במה חדשה".
והשאר -
היסטוריה.
(אחד משחזר איך
הוא הגיע לכאן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.