נועה קציר / הלילה |
כאילו כל העולם מלטף אותי.
שערי. צווארי. בין שדי. עוטף את מותני.
חובק אותי ברכות סביב כתפי וידי.
הלילה רוצה אותי.
ואני מתמסרת לרוחו.
נותנת לו לפרוע את שערי,לשבש ראייתי.
לסדוק את שפתיי הלחות, לסחוף אותי
כמו מים וסלע הוא שוצף דרכי
מי ייתן ויישאר עימי.
הלילה רוצה אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|