|
שנינות מעורפלת בדימדומי עלומים
רעננת שפתיים במדורת נוצצים
לעולם לא נהיה לעולמים
ומעולם לא היינו איננו
טירה וכרם ועונג וחיוך למרות מתקתקת
נכתב עם ז'יל עדן, פברואר 2002, חוף הדולפינריום |
|
|
אתמול בחמש,
אחרי הצהריים
הלכנו למכולת
ובדרך ראינו,
שהגן שלנו סגור.
אז הלכנו הביתה
ושלי מצצה לי עד
שנרגעתי.
החבר של שלי
מתוודה על
טראומות ילדות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.