אני אף פעם לא משיגה את מה שאני רוצה..
אני בוכה הרבה ופוגעים בי קשות...
גם ה"חברות" שחשבת שהם אף פעם לא יעשו לך משהו שיכאב, שתבכה
בגללו
לפני שבוע "חברה" שאלה אם היא יכולה את זה שאני אוהבת...
כמעט בכיתי לה בפרצוף...
אבל מה, בזמן האחרון זה נראה כאילו הוא דיי דלוק עליה..
ואי אפשר להגיד שזה לא כואב.
אני מעדיפה לא לדבר עליו...
ובעיקר לא עליה.
אני והוא לא מדברים, אני לא יודעת מה עובר לו בראש
הלווי שכל מה שאני חושבת נכון..
אבל תמיד אומרים שככה זה כשאוהבים..
אני שונאת שקרים אבל ככה אני חיה .
בעולם של שקרנים...אנוכים...מנוולים...
רכלנים... אבל ככה זה פה...
ונראה לי שגם שם..
זה לא ישנה שום דבר...
כולם מחפשים מעגל אחר בחיים,
מחפשים מקום אחר שיקבלו אותך בלי אישיות..
בלי לדעת מי אתה ומה עבר עליך לפני,
לפעמיים זה טוב ..
לפעמיים זה רע..
אתה מסתיר מן העולם את מה שאתה
אתה משקר לעצמך ולמי באותו רגע שומע אותך.