מעגל ניצחי, אינסופי.
התחושה הזו
הרקובה מבפנים
תחושה הדדית שיש לי איתך.
יללות עונג מבעד עיני כוכב מבריקות מרוע
זעקות שווא מבעד עיני הדומעות שלי.
התחושה לא קיימת יותר,
היא אני.
החרדה שבהיותי אתה
שורפת את כל עורקיי-
אתה הצת אותי.
טעמתי טעם גיהנום כשטעמתי שפתייך
הרגשתי קילשון השטן באיחוד גופנו-
לא הרגשתי דבר.
למה המוות עוטף כל דבר?
למה לא ניתן להרגיש?
ככל שגדלים הכל נהיה מר יותר.
הילד הקטן שרץ אל הקרוסלה,
הוא כה מתוק.
התמימות המדהימה הזו
הייתי רוצה להרגיש ולו שנייה ממנה
בשנית.
איך הוא לא מרגיש את החום סביבו?
הלהבות שקופות בעיניו.
ילד מתוק שלי,
כה חבל שהפכת לאביך
עיני כוכב מבריקות-
מרוע. |