חזרתי עכשיו מהעבודה.
שש שעות, חצי מהן מאחורי בר, מתזז בין פחיות בירה לנוזלים
דליקים ודביקים שעל הרצפה ובין התקפות של עשר עד עשרים איש על
הבאר ומוזיקה מחורבנת.
באבא הציע להמשיך למשחק פול ואני הוספתי באולינג, הוא נזכר
לפתע שהוא שכח את ספר מתכוני האלכוהול שלו באירוע של אנשי
מכירות הקרמיקה, מזל, חשבתי, שלא אנחנו צריכים לבצע סגירה.
באבא נכנס לקחת את הספר ואני נכנסתי להשתין, קבעתי איתו
בחנייה, כשיצאתי הוא לא היה שם, אז שוחחתי קצת עם השומר, איפה
אין אחד היום, והשומר יכל להיות כמעט כל אחד, היי אני הייתי
גם, תודה לאל שזה עבר. באבא לא בא, נכנסתי, הבארמנית שנשארה
אמרה שהוא הלך, חשבתי לתחנת האוטובוס, כשהגעתי ראיתי את
האוטובוס, וככל הנראה גם האחרון, יוצא, הספקתי לתפוס אותו
בתחנה, לעזאזל, נזכרתי, החולצה שלי אצל באבא, אין לי הרבה
חולצות ארוכות, טוב, כבר נדע, ישבתי מאחורה, נסיעה מהירה של
חצות, ארבעה בנות ישבו מאחורה, משוחחות על הא ודא, ואני מרחף
לי מרוב סחיות מוזרה שכזו.
שתי בנות שישבו בחלק האחורי של האוטובוס עברו אותי בדרכן לדלת
ואמרו להתראות לשתיים שישבו לפני, הן ענו מן להתראות שכזה, לא
ממש שמתי לב לשיחה בינהן אבל הבחנתי במחשבות אחת על השנייה,
היא נמשכה אליה וכמדומני ביותר מצורה אחת, אהבתי את הגלים
שלהן, הן זרמו יפה ואמיתי, חוץ מהאמת שכל אחד אינו מוכן לומר
לעצמו כמובן, וירדתי.
בדרך מהתחנה לבית שמעתי מן , בזזטס, כזה, ופלאק של חבטה,
ידעתי שמהו התחשמל מהכאבל ונחבט  לרצפה, לרגע חשבתי על חיות
הכיס הקטנות האלה שבאוסטרליה (לא הפנדה), שחליפו את העצים
בחוטי חשמל. כשעקפתי את המכונית למדרכה השנייה הבחנתי בציפור,
משהו כמו שליו, וזה מה שחשבתי שזה בהתחלה, אך טיפה יותר גדולה,
מקורה נפתח והלשון יצאה במין לגימות לאוויר, חשבתי לי שחלק
מהחשמל שחטפה יעבור אלי כאשר אגע בה, אבל זה לא , אולי אני
מרגיש את זה עכשיו, הנוצות שלה היו נעימות למגע והיא המשיכה
לנסות ו... לנשום אני משער, ידעתי שאין לי במה לעזור, לא היה
לי ידע על אף הרצון, חשבתי לרגע אולי מים יוכלו לעזור והבחנתי
בפירפוריה האחרונים, חרא של מוות אני חושב עכשיו,  הנחתי את
ראשה של הציפור במן בשלולית קטנה ליד עמוד חשמל, היא כבר לא
זזה, הכנף קפצצה קצת, העברתי יד על נוצותיה שכיסו על עצמות
דקות ורכות.
לרגע רציתי לצעוק. קמתי והמשכתי הביתה, מחשבות על כלבים
וחתולים עוברות בראשי, אולי מנקי רחובות, ונזכרתי, אני מחר
צריך להיות ער בחמש וחצי, שש ומחציתה אני בעבודה, מעניין אם
ואיך אצליח לצלוח את הלילה. ומחר, אם אעבור שם בחמש אני עוד
עשוי להשיג את מנקי הרחובות, השאלה היא עד כמה חתולים זריזים,
אני יודע שאעבור כרגיל בצידו השני של הכביש, אראה במעוות למרחק
כרגיל, וחוסר שינה גם, גופת ציפור, שרועה מתחת לעזמוד חשמל
ואמשיך ללכת.