|
כמו בכל יום קם בבוקר
רענן ומאושר
מביט בשקט אל השמש
האתמול הפך מחר
הוילונות נותרו סגורים
אך הקרניים כבר נראות
ושום דבר לא השתנה
מתחיל עוד יום מלא תלאות
האוויר אולי צחיח
אך הרוח מקפיאה
כשאני חוזר הבייתה
זה תמיד עם בעיה
פעם צחוק ופעם צער
מתהלכים ליד ביתי
בספונטניות מוחצת
אחד מהם תוקף אותי
זהו אור המחר
הסיפור שלא נגמר
הימים האלה
כולם אותו דבר
זהו אור המחר
בו החיזיון נשמר
עד זריחת ירח
כמו שעון מגיע ערב
עת לנוח ולחשוב
מתעלם מכל הרוע
שמחכה לי ברחוב
ובין מילים עוד מהרהר לי
כמה זמן נותר לחיות
החיים השאירו בי
המון מקום לאשליות
מחר יהיה טוב יותר
אני יותר לא מוותר
כמו שעכשיו אני דועך
מחר אני אזהר
באור המחר
כמו בכל יום קם בבוקר
משהו פה השתנה
הציפורים אינן שרות כבר
את אותה המנגינה
האוויר אולי מחניק כאן
והחדר קצת מוזר
אך מה שהיה אתמול
כבר לא יהיה מחר... |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.