הילה של הרבה תקוות,
זיק, ניצוץ של מחשבות חיוביות.
כרגע הלב כואב, והספור נגמר
את ואני - אולי כבר מעט מאוחר.
זר של שושנים אליך רוצה לשלוח
אך במקומו בא הקוץ והחוח.
אני אינני מבין כיצד כל זה קרה,
הרי רק אתמול האש בליבנו בערה.
זוהי רק ההתחלה של הסוף,
ממה שהתחלנו - נשאר רק נוף.
אולי כל זה קרה עקב התערבות של ישות עליונה,
שעד לפני כשנתיים, נתנה אהבה ראשונה שבערה.
את היא לי אהבתי הראשונה,
ואותך לא אשכח לעולם, ילדה יקרה.
זהו שיר פרידה, שאת האהבה בו מדגיש,
בודד אני, גלמוד אני, אקווה כי כך לעולם ארגיש.
אנא ממך, ילדה יקרה, אותי זכרי
כשיר או מכתב, את שתיקתנו שברי.