|
כמה זמן עוד אמשיך להתחבא
ולהקשיב לקולות הגועשים שבבטני?
ולצפות בתמונות הנעות
על מסך החיים שלי?
הן מדברות,ואני שותקת.
כשהזהות שלי מונחת בצד
והדמות שמשחקת בתפקיד הראשי
רוצה לשכוח את הטקסט שלה.
פותחת את הפה להגיד דבר חכם
וכל מה שיוצא הוא מלמול זר ומיותר.
ונראה שהלילה כבר עבר
אך כיסוי העיניים עוד כאן.
מושיטה ידיי כדי למצוא הכיוון
והן לא חשות בדבר. |
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.