(מוקדש לאלעד)



באמצע יום העבודה
עושה לי הפסקה
מגיעה אליך, לחפוז
לא משהו רציני
איזו צביטונת בחזה
וכמה נשיכות בעכוז

אתה שמח לראותי
ומציע לי קפה
מציע גם כמה עוגיות.
אני מסרבת בנימוס ואומרת שאוותר
(באתי לדבר האמיתי
לא לשטויות)

אתה ממשיך ומדבר
על הניצחון 3:0 של האדומים
על העלייה של הדולר
ועל האכזבה משר-הפנים

ממי, לו רציתי שיחת תרבות
לא הייתי באה לפה
האמן לי
אתה- זה לא המקום.
אז תעשה לי טובה
ותרד כבר למטה
אין לי את כל היום.

אתה מפשיט אותי ברגש
מנסה להיות שרמנטי
לרגע מפסיק, שם ברקע
איזה שיר רומנטי

אתה באמת מתאמץ
מנסה להיות מדהים
ללא ספק, אתה משקיע
במיוחד במשחק המקדים.

אולי תרד כבר למטה
בחייך
באמת שאין לי את כל היום
תעשה מה שתעשה
אבל כמו שצריך
ואז סאלאמת, בייביי ושלום.

אתה מאכזב.
לא מוצא בקלות את הכניסה
שלא לדבר על הג'י פוינט
אתה ממשיך לנסות, חומד שלי
אני תוך כדי
שואפת איזה ג'וינט.

הדגלון שלך למטה לא מתרומם
(והוא לאו דווקא כזה כבד)
אבל זה בסדר, אני נחמדה
אני אותך ממשיכה לעודד

ומלהיבה אותך, צועקת
Come on Baby, Give it to Me!!
וחושבת כמה עדיף כבר
הסיפוק העצמי.


זבל.