|
היו הבטחות שהבטחתי לא לקיים.
היו מסיבות שחגגתי בלי לסיים.
היו הצגות שביימתי בלי לביים.
היו לילות שישנתי בלי להרדם.
אבל עכשיו,
כאן,
אני פשוט מתגעגעת בלי להפסיק.
מציקה בלי להציק.
מפיקה בלי להפיק.
מניקה בלי להניק.
ואוהבת (עם אהבה). |
|
|
סתם ככה,
לעמוד מול
הטיפות הקרות
ששוכבות בנחת על
העלה ומתנדנדות
ברוח
ולקנא...
מארב 60 ואדי
סלוקי, 22
באפריל 1998
כיתת נ"חל מוצנח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.