לפעמים נגמר הגשם ונשארות טיפות
חציין מים חציין זכרונות
לפעמים נעלמים האנשים מאחוריהם נשארים הצעדים
צעדים שלוים ששומעים ולא שומעים
לפעמים נעלמים הצבעים ונהיים דהויים, דהויים
והתמונה נההית ישנה יפה ולא יפה
תמיד נגמר הבכי ונשארות רק התחושות
לפעמים נשאר ההד
גם כשנגמר הצחוק
כל יום נגמר הלילה ומשאיר הדמדומים
ויגמר גם היום עם סמני חיים
פעמים, תמיד או לפעמים
לפעמים נגמר הגשם מאחוריו טיפות
וכאב פועם בין הצלעות, בין העונות
זוהי הדרך בה נחתמות האהבות
ולפעמים נעלמים האנשים
לא מבחירה אני גם פעמים
בין הטיפות השארתי צעדים
בדעיכת הסתיו ובשטיפת גשמים
קיוויתי שצעדי שלי מאחוריך רועמים