כשקם בבוקר, הוא גילה שאין אף אחד בבית וכל החלונות פתוחים.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהציפורים מצייצות מנגינה חדשה.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהאביב הגיע.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהוא כבר לא עייף.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהאוויר שוב הפך למתוק.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהמים שוב מרווים את צמאונו.
כשקם בבוקר, הוא גילה שהעשן בריאותיו התנדף.
כשקם בבוקר, גילה שהענן מעל ראשו נעלם.
כשקם בבוקר, גילה סביבו אנשים שאוהבים אותו.
כשקם בבוקר, גילה שהיא לידו.
כשקם בבוקר, הוא התגבר על העבר, פנה אל העתיד.

כשהיא קמה בבוקר, היא שמחה לראות אותו לידה.
כשהיא קמה בבוקר, היא ראתה אותו שמח.
כשהיא קמה בבוקר, היא אהבה אותו. יותר מתמיד.
כשקמה בבוקר, היא גילתה שגם הוא אוהב אותה.
כשקמה בבוקר, דיברה איתו בעיניה. על אהבה.
כשקמה בבוקר, היא ידעה שזהו היום הנכון.
כשקמה בבוקר, היא חייכה, והוא גם.

כשקמו בבוקר, הם התחבקו. לא בפעם הראשונה, גם לא בפעם
האחרונה.
אבל בכל זאת, זה היה חיבוק מיוחד.
כשקמו בבוקר, הוא נתן לה נשיקה על האף. והיא צחקה.
כשקמו בבוקר, וכל האוהבים אותם מסביבם, עיניהם נצצו.
כשקמו בבוקר, החליטו לצאת לטיול. רק שניהם.

כשקמו בבוקר, והיא דיברה איתו על אהבה, הוא גילה שהוא אהב אותה
מהרגע הראשון שנפגשו.
כשקמו בבוקר, והוא התאהב בה מחדש, היא התאהבה בו שוב.

בסך הכל הם קמו בבוקר, הוא והיא. השמש זרחה, הציפורים צייצו,
הפרפרים עפו
והאהבה זרמה בדמם. הוא היה שלה, והיא הייתה שלו.